החלטה בתיק בש"א 16314/05

לפני בקשה למינוי בורר מכוח סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "החוק").

רקע

1. בין הצדדים לבקשה נתגלע סכסוך לגבי זכויות הבעלות בדירה ברחוב יסוד המעלה 40 בתל-אביב, חלקה 6 גוש 6944 (להלן: "הדירה"), אשר בעקבותיו הגיש המבקש, יחד עם הגב' שרה יוספי (שאינה צד לבקשה) תובענה בבית-משפט השלום בהרצליה. ביום 11/2/03 הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין (מצורף כנספח א' לבקשה), ובו הוחלט כי המשיבה תמכור למבקש ולגב' יוספי את הדירה בהסכם מכר שנחתם ביניהם באותו מעמד. בסעיף 5 להסכם הפשרה נכתב כך:

"מוצהר בזאת כי הצדדים חלוקים בשאלה האם התובעים זכאים לקבל שכר דירה, או פיצוי כנגד שכר הדירה שנתקבל בפועל, בגין התקופה מיום תשלום הסך של 145,495 ועד המסירה, אם לאו או באופן יחסי. למען הסר כל ספק, רשאים התובעים להוסיף ולתבוע את שכר דירה ו/או הפיצוי כנגד שכר דירה המגיע להם, לפי טענתם ביחס לתקופה מיום ביצוע התשלומים ועד להעברת הזכות לגבות שכר דירה בפועל לידי התובעים, או מסירת החזקה בפועל, והכל בהתאם לסיכום שנערך ביניהם לישוב מחלוקת זו, באמצעות בורר שיוסמך להכריע בשאה (צ"ל בשאלה - א.ג.) האמורה."

2. לא עבר זמן רב, ולבית-משפט זה הוגשה תובענה נוספת מטעם המבקש והגב' יוספי   למתן סעד הצהרתי לפיו הסכם המכר בטל מחמת הטעייה מצדה של המשיבה, אשר לא גילתה להם כי הבניין בו מצויה הדירה הוכרז כמבנה מסוכן לפי חוק עזר עירוני (הריסת מבנים מסוכנים), התשל"ב-1971. בנוסף, הוגשה בקשה לפיצול סעדים, על-מנת שניתן יהיה לתבוע בשלב מאוחר יותר פיצויים כספיים עבור הנזקים שנגרמו כתוצאה מן ההכרזה על הבניין כמבנה מסוכן. ביום 6/9/04 דחתה כבוד השופטת ה' גרסטל את התובענה, לרבות הבקשה לפיצול סעדים, בקובעה כי "המבקשים ידעו את מצב הדירה והבנין, וניתן אף להניח שמחיר הדירה נקבע בהתבסס על מיקום הבנין, מצבו ומצב הדירה. לפיכך, לא היתה כל עילה לביטול ההסכם"  (העתק מפסק הדין בתיק ה"פ  1135/03 מצורף כנספח ב' לבקשה) .

3. בבקשה שלפני טוען המבקש, כי טרם נפרע החוב שנוצר עקב התחייבותם של המשיבים להעביר לידיו חלק מדמי השכירות שנתקבלו מן הדירה בהתאם לשיעור התמורה ששולמה על-ידו ועל-ידי הגב' יוספי בגין רכישת הדירה. טענה זו תומך המבקש במסמך המצורף כנספח ג' לבקשתו. מסמך זה נערך ביום 15/3/00, קרי לפני שנחתם הסכם המכר, ובו מתחייב המשיב, שהינו בעל השליטה בחברה, כי "עם קבלת כל סכום שהוא מבן חן שלום או משרה יוספי לאהוד פינס וחברתו ישולם להם באופן יחסי שכר דירה שמשולם מדי חודש בחודשו". המבקש טוען, כי פנה אל המשיבים ביום 31/5/05 כדי לקבל את הסכמתם למינויו של עו"ד מיכאל בך כבורר לעניין זה, כמתחייב מסעיף 5 להסכם הפשרה (ראו המכתב נספח ד' לבקשה), אולם עד למועד הגשת הבקשה טרם נתקבלה תגובה כתובה למכתבו מצד המשיבים. המבקש מציין כי משיחות טלפוניות שנערכו עם בא-כוח המשיבים עולה כי הם מתנגדים להליך בוררות, ועל כן, הוא עותר למינוי בורר  על-ידי בית המשפט. 

4. המשיבים טוענים, כי יש למחוק את הבקשה ככל שהיא מופנית כלפי המשיב, שכן מעולם לא חתם על הסכם בוררות עם המבקש. מלבד זאת, לגרסתם, עם החתימה על הסכם הפשרה מינו הצדדים את עו"ד אריה גולן לשמש כבורר לצורך הכרעה בשאלה שנותרה במחלוקת לפי סעיף 5 להסכם הפשרה (ראו ההסכם הדיוני המצורף כנספח ב' לתגובה), אלא שהמבקש נטש את הליך הבוררות בשלב הסיכומים ולפיכך מנוע הוא כעת מלחזור ולדרוש את קיומה. עוד טוענים המשיבים, כי פסק הדין שניתן בתובענה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מהווה מעשה-בית-דין לעניין הנזק הנטען בגין אובדן שכר דירה, וכי עמדתם זו בנוגע למינוי הבורר הובהרה למבקש במכתב שהפנה אליו בא-כוחם מיום 25/4/05 (מצורף כנספח ו'2 לתגובה). לגופם של דברים, טוענים המשיבים כי המבקש אינו זכאי לקבל את דמי השכירות מאחר שעדיין לא שילם את התשלום האחרון בסך של 36,465 ש"ח עבור רכישת הדירה, והם מצהירים כי בכוונתם לנקוט הליכים משפטיים לגביית חוב זה. לבסוף, חוששים המשיבים כי בהיעדרה של הגב' יוספי מן ההליך חשופים הם לסיכון של ניהול הליכים כפולים, על ההוצאות הרבות ועינוי הדין הנובעים מכך.

דיון והכרעה

5. סעיף 8 לחוק מורה כי:

"8. מינוי בורר ע"י בית המשפט

(א)   נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר; בית המשפט רשאי לעשות כן בין שהבורר צריך היה להתמנות על ידי בעלי הדין או אחד מהם, ובין שצריך היה להתמנות על ידי הבוררים שנתמנו או ע"י צד שלישי.

(ב)   לא ימנה בית המשפט בורר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהמבקש נתן לבעל - דינו הודעה בכתב כאמור להלן ולא נענה תוך שבעה ימים מהיום שנמסרה ההודעה:

(1)    נקבע בהסכם הבוררות שכל צד ימנה בורר, ינקוב המבקש בהודעה את שם הבורר שמינה וידרוש מבעל-הדין למנות בורר מצידו;

(2)    בכל מקרה אחר יציע המבקש בהודעה בורר וידרוש מבעל-הדין להסכים למינויו.

(ג)    נקבע בהסכם-הבוררות שכל צד ימנה בורר, רשאי בית-המשפט, על פי בקשת הצד שמינה בורר, למנות אותו בורר, או אדם אחר, כבורר יחיד."

6. בדרך-כלל, ייעתר בית המשפט לבקשה למינוי בורר בעניין שהוסכם למסרו לבוררות, כדברי כבוד הנשיא ברק:  

"סעיף 8 לחוק הבוררות מעניק סמכות לבית-המשפט למנות בורר במקום שהצדדים לא עשו כן. אין סעיף 8 לחוק הבוררות מטיל חובה על בית-המשפט לעשות כן. סמכותו של בית-המשפט סמכות שבשיקול דעת היא... כעיקרון, יעשה בית-המשפט שימוש בשיקול דעתו וימנה בורר לצדדים, שכן בכך הוא מקיים את ההסכם בין הצדדים ומונע סיכולה של כוונתם המשותפת בעת כריתת ההסכם."  (ראו ע"א 614/79  המשרד הלאומי לתיירות - ליטורל - מקונסטנצה אשר מושבה הרשום הוא במאמאיה (רומניה) נ' תור-עולם בע"מ, פ"ד לד(4) 617, 624; וראו גם: ס' אוטולנגי בוררות דין ונוהל (מהדורה שלישית, תשנ"א) 197-198)

7.       עם זאת, לא ימנה בית המשפט בורר לבקשתו של בעל-דין, אם התנהגותו מעידה כי לאמיתו של דבר, אין הוא מעוניין להתדיין בבוררות. כך קובע סעיף 5(א) לחוק, כי תנאי לעיכוב הליכים משפטיים בגין הסכם בוררות הוא " שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך". בהתאם לכך, נפסק כי לא תישמע טענה בדבר מחוייבות הצדדים לפנות לבוררות נוכח קיומו של הסכם בוררות, מפי בעל-דין אשר הכשיל בעבר את האפשרות לנהל בוררות, או שאת תביעתו שלו בחר להגיש בבית-משפט (ראו: ע"א 71/68 קונסטרקשן אגריגייטס קורפוריישן, ו-2 אח' נגד מפעלי ים המלח בע"מ, פ"ד כב (1) 695; ע"א 308/88 חיים שיטרית נ' כפר שמואל - מושב עובדים של העובד הציוני, פ"ד מא(1) 742; רע"א 4224/04 בית ששון נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ (טרם פורסם); הפ (תא) 526/02 נבות פלד ואח' נ' פרי רהק (לא פורסם); וכן אוטולנגי, בעמודים 117-120, 203).

8. ובענייננו, עד לעת הזו, לא גילה המבקש רצון מיוחד לברר את ענייניו עם המשיבים בדרך של בוררות כפי שהוסכם בהסכם הפשרה. אדרבה, בהפסקת הליך הבוררות, שהחל בסמוך למועד החתימה על הסכם הפשרה, ובמידה רבה גם בהגשת התובענה לקבלת צו הצהרתי על בטלותו של הסכם המכר, המהווה חלק בלתי נפרד מהסכם הפשרה, ביטא המבקש את אי-רצונו בקיום הליך בוררות. במצב דברים זה, נראה כי עמידתו של המבקש על קיום הבוררות בשלב בו אנו נמצאים, לאחר שנדחתה תביעתו, אינה כנה וניתן לראות בה משום חוסר תום-לב.  

זאת ועוד, היעדרותה של הגב' יוספי מהליך זה, חרף היותה צד להסכם הפשרה ולהסכם המכר, וחרף מעורבותה בהליכים המשפטיים שהתנהלו עד כה בקשר עם הדירה, מעוררת תמיהות וספקות אף באשר לנכונותה של הגב' יוספי להתדיין בבוררות. המבקש לא ראה ליתן הסבר לאי-צירופה של הגב' יוספי לבקשה, ומכל מקום, צודקים המשיבים כי לא יהא זה מן הראוי לקיים הליך בוררות לפי סעיף 5 להסכם הפשרה שלא בנוכחותה. 

בנסיבות אלו, דין הבקשה להידחות.  

9. המבקש ישלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך של 10,000ש"ח.